פורים במונטסורי - כדאי שתשימו לב לזה..

כשדקל הקטנה שלי הייתה בת 3 בערך, זו הייתה הפעם הראשונה שהיא חוותה פורים בגן הילדים.

נכנסנו אל הגן כשכבר היו ילדים (זה היה גן של גילאי 3-6) חלקם מחופשים , הגן עצמו היה מקושט כמו יער בצורה מאוד נעימה ויפה בעייני , היו פינות פתוחות להכנת ארוחת בוקר ומשחק והיו הגננת והסייעת , מחופשות לאיילות. לא משהו מוגזם, רק קשת ואיפור יפה ועדין- אף שחור קטן, קצת איפור לבן.. משהו מאוד יפה , עדין ומושקע.

דקל מאוד אהבה את הגן, לא היו לה בכלל עניינים עם פרידות, במיוחד כשהסייעת הנוכחית נמצאת. אבל באותו הבוקר היא נצמדה אלי ממש וראיתי על הגוף שלה שהיא מזיקה , טונוס השרירים מוחזק.

הבנתי שמשהו קורה, אבל לא הצלחתי להבין מה.. כי עבורי הכל נראה קסום. והגננות לא היו מחופשות בהגזמה... אז נשארתי לתת לה ביטחון ולתצפת עליה. וראיתי את המבט שלה ואת הכיווץ, וראיתי שהיא לא יוצרת קשר עין עם הסייעת שהיא אהבה וכל פעם מתבוננת בקצת חשש... זה לקח לי כמה דקות טובות כמעט רבע שעה ואז הבנתי, נפל לי האסימון שהיא לא מזהה אותה. הילדה שלי בת השלוש לא מצליחה להבין איך איילה יושבת ליד השולחן ..

יאמר לזכות הסייעת שכשאמרתי לה את זה היא ישר הלכה להוריד את האיפור. וכשהיא חזרה, טונוס השרירים של דקל חזר לעצמו והיא השתחררה.

כשמונטסורי מדברת על אי היכולת של ילדים במישור הראשון להתפתחות גילאי 0-6 להבדיל בין דימיון למציאות זה בדיוק זה. בפורים אתם יכולים לראות את זה באופן הכי בולט.

כשהם רואים מישהו עם תחפושת, רק מסכה או רק מאופר הם לא יודעים לעשות את החיבור לזה שיש את האדם המוכר מאחורי כל זה. מה שהם רואים זה מה שקיים.

ולא, זה לא באמת עוזר כשאנחנו אומרים להם : " זה רק אבא, תראי "

כי ברגע שאבא מחזיר את המסכה, הוא נעלם.

לא סתם הרבה ילדים בוכים בגיל הזה מתחפושות ויש גם הרבה שלא רוצים להתחפש. תנסו להיכנס לסוג החשיבה שלהם- מה שמתחפשים אליו הוא המציאות. מה קורה למציאות שלהם ביום כזה?

לכן, הכי חשוב הוא שתהיו רגישים אל ילדים במישור הזה ואל התגובות שלהם לתחפושות ובמיוחד אם אתן גננות, תנסו כמה שיותר להיראות כמו עצמכן כדי לתת להם תחושת ביטחון.

עם ילדים במישור השני להתפתחות 6-12 זה כבר עולם אחר. כי הם חיים את הדימיון והם כבר יודעים לעשות את ההפרדה. הדגש בגיל הזה הוא לאפשר נקודות מנוחה לאורך היום. במיוחד בגילאי 6-9 שכל הממתקים, הרעש והקרנבל יכולים להביא להצפה מאוד גדולה. דאגו שתהיה להם פינת שקט לברוח אליה כשצריך.

ילדים בגיל 9-12 עדיין אוהבים להיות חלק מהחגיגות וחלקם יאהבו להיות חלק פעיל מההכנות והעשייה- אפשרו להם את זה ודאגו להכין פעילויות שמתאימות גם להם כדי שעוד יהנו מתקופת הילדות הזו.

ומה עם ילדים בגיל 12-15?? הרבה מהם כבר לא בעניין של תחפושות אישיות, לרוב נראה אותם מתחפשים בקבוצות קטנות או בזוגות, ויש גם כאלו שבכלל לא בעניין. ככל שהם יקבלו יותר פרוייקטים קבוצתיים שקשורים לפורים כך הם ישתפו איתכם יותר פעולה - להכין קרנבל לצעירים בבית הספר, ללכת לשמח בבית אבות או במרכז של אנשים עם מוגבלויות ובימים האלו, לנסוע למרכזי שיקום של חיילי צה"ל ולשמח את החיילים יכול להיות מופלא עבורם. זהו גיל של תרומה לקהילה ואם תתנו להם פרוייקט כזה הם יזכרו זאת לכל חייהם. ( רק תדאגו לעשות הכנה כמו שצריך)

חג פורים שמח ומבדח לכולם

מקווה שזה יתן לכם קצת רעיונות וידע