המבוגר, הילד, הסביבה- השילוש הקדוש של מריה מונטסורי

המבוגר, הילד, הסביבה- שלישיה זו היא הבסיס שמרכיב את הגישה החינוכית של מונטסורי .

הרבה פעמים מתקיים דיון סביב האופן שבו הגישה מייושמת בבתי -ספר,גנים ,בבית,

האם רכישת אביזרים היא באמת חשובה? או שזה מותרות?

האם הדמות המבוגרת היא החשובה ביותר? מה עם האווירה, מהי אווירה מונטסורית?

לאיזה ילדים זה מתאים? הגישה תתאים לכל הילדים או יש כאלו שזה ממש לא נכון להם?

אז בואו נעשה סדר שמבוסס על הידע העצום שניתן בוויבניר המעניין של אלינה רוטאסאלו ELINA RAUTASALO שהיא מדריכה/ מאמנת של תוכנית הההכשרה לגילאי 3-6 מטעם ה-AMI והוא גם התמקד בגילאים הנ"ל.

נתחיל בכך, שמונטסורי לא המציאה תאורייה חינוכית חדשה ואז ניסתה אותה על ילדים אלא, היא תיצפתה על ילדים ועל ההתפתחות שלהם- בעיניים של מדענית, חוקרת, רופאה פסיכיאטרית. בעיניים טיפוליות שרואות ומסתכלות על הילד כדבר שמורכב ממס' היבטים. לאחר מכן היא הפכה את התצפיות והידע לפדגוגיה ולפרקטיקה עם חשיבה על הפרטים הקטנים ביותר.

הפדגוגיה של מונטסורי היא אוניברסלית והיא ברת יישום לכל הילדים בכל העולם, זה אחד מהיסודות שלה והקסם שלה.

מונטסורי השוותה את המשולש של מבוגר ,סביבה, ילד אל המשולש הקדוש של הנצרות. המשמעות היא שכל אחד חשוב בפני עצמו ויש לו את המשמעות שלו . יחד עם זאת אי אפשר להפריד בינהם מכיוון שיחד הם האידיאל ומבטאים את השלם.

ובציתתה של מונטסורי: "המבוגר הילד והסביבה, הם השילוש הקדוש, יש להתייחס אליהם כאחד".

בואו נרחיב על כל קודקוד

הילד-

מונטסורי ראתה שילדים מכל הדתות, תרבויות ומעמדות מתפתחים לפי חוקים, שלבים ותחומים דומים .

מונטסורי השוותה את ההתפתחות של האדם בדומה לשלבי ההתפתחות של הפרפר- ביצה, זחל, גולם ,פרפר.

כל שלב הוא ייחודי ושונה מהשני בנראות ובצרכים, אבל כל שלב קשור ומשפיע על השלב הבא ועל האפשרות להפוך לפרפר שהוא מדומה לשיא הפוטנציאל.

כל ילד מתפתח בפיסי, בקוגנטיבי בריגשי ובחברתי ועלינו לתת מענה לכל הצרכים.

לכל ילד יש יחודייות ומיוחדות וצרכים מסויימים שאינדבידואלים לו, אך חוקי ההתפתחות בכל שלב הם משותפים וישנם נקודות ציון שאמורות לקרות בהם.

השלב הכי חשוב ושבו אנו רואים את כוח הלמידה באופן הכי בולט הוא בשלב הראשון של גילאי 0-6

זהו מישור התפתחות שאנו רואים בו באופן מאוד מוחצן את השינוי שעובר הילד , אנחנו רואים בשלב הזה את הכוח הפנימי של הלמידה באופן הכי בולט. ובנוסף, אנו רואים בצורה מאוד בולטת בשלב הזה שאין לנו כמבוגרים את היכולת לפתח את הילד אלא זה טמון בו.

אנו יכולים לתת את התנאים , אבל ההתפתחות מגיעה בקצב ובדרך של הילד- לא נוכל לזרז ילד לזחול, או לזרז אותו לדבר או ללכת.. הדברים מגיעים מתוך הכוח הפנימי שלו. על ידי המוח הסופג.

המוח הסופג לוקח הכל מהסביבה בלי סינון (לטוב ולרע) וזה עוזר לילד להתפתח- ללמוד שפה באופן טבעי, ללמוד לנוע וללכת, בשלב הזה 0-6 יש לילד דחפים מסביב לרגישויות מסויימות , פעילויות שיחדדו את התנועה , הקול האנושי, פרטים קטנים , נימוסים והתנהגויות, חיבור לטבע, סדר ואירגון. בשלב של גילאים אלו הילד עסוק בפיתוח יכולות אישיות, בעצמאות של תנועה,בגילוי של הכוחות הפנימיים שלו .

הסביבה-

ילדים מתנהגים שונה בסביבות שונות, כשהילד בסביבה שמתייחסת להתפתחות הנפשית שלו אנחנו נראה את הפוטנציאל האמיתי שלו, את היכולות הייחודיות שלו.

לכל יצור חי יש צורך בסיסי מהסביבה

מה צמח צריך כדי לצמוח?

כיצד ציפורים מתכוננות לקראת הגוזלים?

מה אנחנו, בני האדם עושים כדי להתכונן לתינוק?

מה אנחנו כאנשי חינוך עושים כדי להתכונן אל התלמידים שלנו?

הסביבה צריכה להיות מוכנה עבור הילד

הסביבה כוללת גם את הסביבה הפיזית מבחינת אביזרים , ריהוט, ובית וגם הסביבה האנושית, האקלים והאווירה הבין אישית.

הסביבה המוכנה היא תמיד תגובה להתפתחות הילד. כך מונטסורי הנחתה:

"זו אחריותנו לנסות להבין את הצורך הנפשי של הילד ולהכין סביבה חיונית עבורו"

מונטסורי לא השאירה את המשפט הזה ברמת התאוריה, היא עיצבה סביבות מוכנות בהתאם לצרכים שהיא ראתה בכל שלב התפתחותי וצורך:

תינוקות 0-1.5 שנים- עד שהילד זז עצמאי יש את "הקן"

פעוטות עד גיל 3 שנים - יש מרחבים שמעודדים קהילתיות בין ילדים, תנועה (מרחב פיקלר), עבודת חצר

בית הילדים 3-6 שנים

יסודי 6-12 שנים

חינוך לבגרות 12-18 שנים

לכל סביבה יש את העקרונות המונטסוריים שמותאמים לשלבי ההתפתחות והיכולות של הילד.

המעבר בין סביבות למידה בבית הספר, בגן או בבית יהיה לפי המסוגלות של הילד.

אביזרים יפים ואיכותיים מושכים את תשומת לב הילד ויוצרים הרמוניה פיזית ונפשית ומובילים להרגשת כבוד ,סדר וניקיון נותנים לילד ביטחון והרגשת שליטה, הגשה נכונה של האביזרים והכנה נכונה של תרגיל עם כוונה מוגדרת יתנו לילד עצמאות ויעזרו לנו לדעת כיצד הילד מתפתח ומתקדם, מונטסורי פיתחה אביזרים מיוחדים עם מחשבה מעמיקה שמובילים אל התפתחות רגשית , מוטורית וקוגנטיבית באופן מעורר השראה.

חלק מהסביבה יהיה מתוכנן לעשייה אמיתית של הילד בעולם המבוגרים (כמו להכין כוס תה באמת) ולא עשייה "בכאילו" זאת כדי לעודד את תחושת המסוגלות שלהם,

נאפשר לילד בקרה עצמית, ללמוד מהטעויות שלו- אנחנו לא רוצים שהמבוגר יתקן אותו כל הזמן, אלא שילמד על עצמו ועל הטעויות שלו מתוך אביזרי הלמידה ומתוך העשייה.

מונטסורי הגדירה את התחומים בהם תהיה הסביבה הלימודית מוגדרת (גילאי 3-6)-

כישורי חיים

מונטסורי הגדירה את הפעילויות האלו כחשובות ביותר לחיים- מיקוד התנועות, עצמאות, ריכוז והובלה לריכוז, העצמה, חיבור לסביבה.

סנסורי

מוצרים לאיזון סנסורי חושי, לעזור לילד לסווג את האינפורמציה שהם מקבלים מהסביבה המוצרים האלו הם "אוכל לאינטלקט" של הילד.

שפה

השפה הדבורה, הצגת כתיבה ואז קריאה. אבל שפה היא יותר ממה שיש במדף, השפה היא התקשורת בין בני אדם ולכן המבט על האיזור הזה צריך לבוא ממקום של תקשורת

מתמטיקה

מוגשת באופן מוחשי שמוביל לחשיבה מופשטת.

ילדים ממש אוהבים מתמטיקה בזכות האביזרים והדרך שבה לומדים אותה.

העולם

#ידעעולם הוא תחום שבו הילדים חוקרים את העולם מה שנקרא "גאוגרפיה" , צמחים, חיות, בני אדם, ובאיזור זה חושפים את הילדים גם ליצירה של בני אדם- מוזיקה, אומנות ומדע.

הסביבה המוכנה היא בעלת חוקים מסויימים ואחד מהם הוא חופש

אבל חופש בתוך גבולות מאוד ברורים.

אומנם יש בחירה, בחירה של עבודה/פעילות, כמה זמן לעסוק בה, יש אפשרות לתנועה ולא מחוייבים לשבת ליד בכיסא כל הזמן, עבודה רב גילאית (לפי שלבי ההתפתחות)

אך יחד עם כל זה, ישנם גבולות ברורים לאופן שבו עובדים עם האביזרים ומתנהלים בסביבה הכיתתית.

העקרונות והאביזרים תמיד יפתחו ויכוונו אל ההתפתחות האישית של הילד אבל גם אל ההתפתחות של הקבוצה/הקהילה. התפתחות עצמית והתפתחות קבוצתית באופן מסויים בלתי נפרדים ונשענים זה על זה.

עלינו לדאוג שהסביבה תהיה מספיק מגוונות ומתאימה כך שהילד יוכל לעבור תהליך של גילוי עצמי.

הילד הוא טוב באופן מוחלט. אבל הסביבה משפיעה על ההתנהגות שלו. אנחנו צריכים לתמוך בהתפתחות שלו.

היום כאשר יש בסביבה דברים שאינם מפתחים את הילד, במקום לנסות להתאים את הסביבה אל הילד, אנחנו מנסים להתאים את הילד אל הסביבה. ומונטסורי באה ואומרת- עלינו לשנות את הסביבה כך שתתאים לילד ולא את הילד כדי שיתאים לסביבה.

המבוגר-

מיהו מבוגר? מורה, הורה, מטפל, דמות משמעותית.

האחריות של כל אחד היא להבין את ההתפתחות של הילד

"המבוגר צריך לעבור מתפקיד הפיקוד לצעוק ולהישמע, לתפקיד המדען שלומד איך הכי נכון לעזור בתהליך של התפתחות החיים."

בכיתה מונטסורית, אנחנו נראה שהילד הוא העסוק ובעשייה תמידית ולא המבוגר .

האחריות של המבוגר היא הכנה, תיחזוק הסביבה ,לחבר את הילד אל הסביבה והאביזרים לראות את הילד ולהוביל אותו אל גילוי עצמי.

מבוגר משמעותי צריך שתהיה לו את היכולת לתצפת. כאשר מתפתחת בנו היכולת הזו אנו מסוגלים להבין מה הצרכים שעולים מהילד, מהי הסביבה הנכונה לו , כיצד להתאים אותה עבורו ולעזור לו להגיע לגילוי עצמי.

כדי לשרת את ההתפתחות של הילד עלינו להכין את עצמנו

מונטסורי דיברה על 3 הכנות שהבוגר צריך לדאוג להם:

ידע- כולנו עושים הכי טוב שלנו בהתאם לידע שיש לנו. מונטסורי מבקשת מאיתנו ללמוד את חומרי הלימוד גם פדגוגיה וגם על התפתחות הילד ובהם עקרונות חשובים בהתפתחות המוחית וגם את העבודה המדוייקת עם אביזרי הלמידה המיוחדים.

פיזי- אנחנו מודל לילדים, יש לנו אחריות על ההתנהגות שלנו, היחס שלנו לסביבה לעמיתים לילדים לעצמנו, תנועה בסביבה, והנראות שלנו. ילדים מחקים אותנו ורואים כל פיפס שאנו עושים . הם כמו מראה.

רוחני- הכי חשוב ! להתבונן על העצמי שלנו' הפנימיות שלנו- מחשבות, משפטים, רגשות ולהיפטר מדברים שעלולים להוות מכשול ביננו לבין הילד, זה אחד מהמפתחות החשובים ביותר- להיות מסוגל להזיז מכשולים שמונעים את התפתחות הילד. להביט בו בעיניים שיקדמו ולא יקבעו.

אנחנו יכולים לשנות רק את עצמנו, לא אף אחד אחר.

מונטסורי דיברה על כעס, קינאה, לא לתייג את הילדים בשום צורה, להביט כל יום בילד בעיניים חדשות. ולעבוד על עצמנו. מונטסורי מביאה פן טיפולי מאוד חשוב אל עולם החינוך והוא מבוסס על מודעות עצמית. היא מאפשרת גם לילד וגם למבוגר לעבוד על הפנימיות- לפתח סבלנות, לפתח חזון לגבי הילד לאן אנחנו מובילים אותו , לדעת על מה ולאן אנחנו מכוונים ולקחת בחשבון שהתוצאות לא מידיים.

מונטסורי ראתה בחינוך דרך חיים והאמינה כי חינוך הוא לא קו לינארי ועלינו לכבד זאת.

אחד החוקים הכי חשובים בחינוך המונטסורי הוא שכל עזרה חסרת משמעות שניתנת לילד היא מכשול.

ועלינו להציע עזרה אך ורק כשצריך "עזרו לי לעשות זאת בעצמי"

ככל שנבין את הילד והצרכים שלו נצליח להזיז דברים מכשילים ולדייק את העזרה להתפתחות שלו, זו מטרתנו.

החינוך קורה באופן ספונטני אצל ילדים והוא לא נעשה על ידי המבוגר או מילותיו , ילדים פועלים , חווים וכך לומדים.

הילד הקטן לא יתפתח דרך הטפה, הוא יתפתח על ידי הפעולות וההתנסויות שלו.

החינוך המונטסורי חותר ומוביל את הילד אל עצמאות, ביטחון, שליטה עצמית, אהבה ללמידה, חברתיות,

שיתוף פעולה , עבודת צוות פתירת בעיות ויצירתיות.

עקרונות אשר מדוברים רבות עבור מערכות חינוך "מתקדמות". זו הסיבה שגם אחרי 116 שנים, החינוך המונטסורי רלווונטי עבורנו ועבור ילדינו.

.